מדריך הכניסה לעולם הוידאו הדיגיטלי

[lh_master 1]

נעוץ זה מכיל את כל המידע שתצטרכו בשביל להיכנס לעולם הוידאו הדיגיטלי.הוא כולל הסברים על מושגים והידע הבסיסי שתצטרכו לפני הכל.במידה ויש לכם שאלה, אתם מוזמנים לעיין קודם כל ב"ריכוז המדריכים"

הנושאים בנעוץ זה:

1.רקע.

מהו קודק \ מקודד \CODEC

MPEG-1

MPEG-2

MPEG-4

Divx

Xivd

DV

ffdshow

MP3

AC3/Dolby Digital

DTS

OGG

 

2.פורמטים.

Avi

Matroska \ MKV

Quick Time \ MOV

Windows Media \ ASF \ WMV

Real Media

Video CD \ VCD

Super Video CD \ SVCD

DVD

KVCD \ KSVCD \ KDVD \ BSVCD \ BDVD

 

3.מושגים.

שיטות שידור (PAL \ NTSC)

קצב תמונות \ FPS

ביטרייט VBR \ CBR

HD \ High Definition

קידוד \ המרה

צריבה

רזולוציה

יחסי תמונה ( מסך רחב \ "מסך צר" \ "שוליים שחורים" \ 16:9 \ מסך מלא \ 4:3)

כתוביות (Vobsub)

מדיות צריבה(DVD+R \ DVD-R \ DVD+RW \ DVD-RW \ RW+DVD \ DVD-RAM \ BD / Blu-ray Disc \ HD DVD \ CD-R \ CD-RW)

צריבת יתר \ OverBurn

חיבורים(Component \ S-Video \ SCART \ Composite Video \ COAXIAL \ RCA)

שיטות סריקה(Interlace \ Progressive)

מידע טכני על איכויות וידאו

 

מדריך זה נכתב ע"י K-a-M-u-Z-u

[lh_master 1]

1.רקע.

 

מהו קודק \ מקודד \ CODEC

CODEC זה ראשי תיבות ל"compression/deccompression".(דחיסה - פריסה).

הקודק הוא תוכנה\תוסף המשתמש באלגוריתם מתוחכם בכדי "לדחוס" קבצים(וידאו ואודיו) לגודל "קומפקטי".

בכדי לנגן את הקובץ הדחוס יש צורך באותו הקודק שהקובץ נדחס איתו.

קיים מגוון רחב מאוד של מקודדים וחבילות מקודדים המכילות אוסף של מקודדים בכדי לנגן מגוון רחב של קידודי סרטים.

ריבוי מקודדים גורם בד"כ להתנגשות מקודדים ולבעיות.לכן מומלץ להשתמש בחבילת מקודדים אחת

להורדת חבילת מקודדים K-Lite

לפני ההתקנה מומלץ לוודא שאין לכם שום מקודד ישן במחשב שעלול לגרום להתנגשות מקודדים.

סוגי קודקים נפוצים לוידאו:

 

MPEG-1

תקן בינלאומי לדחיסת וידאו משולב אודיו באיכות בינונית.יחסי דחיסת הוידאו נעים בין 50:1 לבין 100:1.

קצב הנתונים מתבסס על כ1.5 מגה לשניה ואיכות הוידאו משתווה לזו של קלטת VHS.

דחיסה זו משמשת לסרטים בפורמט VCD,(ע"ע")KVCD(ע"ע)

סיומות נפוצות לקבצים בקידוד זה:mpg,mpeg,dat,m1v

 

MPEG-2

תקן בינלאומי לדחיסת וידאו באיכות מצויינת.שידרוג של תקן הMPEG-1 .קצב נתונים גבוה כמו כן שיפור וייעול איכות התמונה והחדות.כמו כן תמיכה בסאונד רב ערוצי DTS וDolby Digital

דחיסה זו משמשת לסרטים בפורמט SVCD(ע"ע),(ע"ע)BSVCD,(ע"ע)DVD

סיומות נפוצות לקבצים בקידוד זה:mpg,mpeg,vob,m2v,m2p

 

MPEG-4

תקן בינלאומי שהפך לסטנדרט בשנת 1999.התקן מתמחה בעיקר בשלשה תחומים:טלוויזיה דיגיטלית,תכני מולטימדיה אינטרקטיבים,מולטימדיה ע"ג רשת האינטרנט.

סיומות נפוצות לקבצים בקידוד זה:avi,mp4,mp4v,m4a,m4p,divx,div,3GP,264,h264,26l,jvt,avc,mo

v

 

Divx

הפורמט האחראי למהפכה בעולם הבידור הדיגיטלי.שיטת דחיסה מהפכנית שפותחה ע"י DivXNetworks,הרשומה כפטנט.מבוסס על תקן הMPEG-4(ע"ע).

קודק זה כל כך מתוחכם המאפשר דחיסה של סרט עד כדי עשירית מגודל המקור בתקן הMPEG-2(ע"ע),באיכות מצויינת.

סיומות נפוצות לקבצים בקידוד זה:avi,divx,div

 

Xivd

קודק בקוד פתוח(כלומר כל אחד בעולם יכול לתרום לפיתוחו) המבוסס על MPEG-4(ע"ע).

יש הטוענים שקודק זה איכותי יותר מהDIVX(ע"ע).

סיומות נפוצות לקבצים בקידוד זה:avi

 

DV

קודק וידאו המשמש מצלמות וידאו דיגיטליות.לרוב הוידאו המועבר מהמצלמות מועבר דרך חיבור FIREWIRE.

קודק זה נשמר כקובץ AVI(ע"ע),והדחיסה שלו גרועה,לוקחת כ4 מגה לשנייה אחת של וידאו.לקודק זה קיימות שתי שיטות:

TYPE 1:

שיטה שאינה תומכת בעבודה בתוכנות מבוססות VFW-Video For Windows

ומבוססת על ערוץ אחד הכולל בתוכו את האודיו והוידאו.בניגוד לVFW שעובד על ערוץ וידאו ואודיו נפרדים מאוחדים תחת קובץ avi.

TYPE 2:

שיטה התומכת בעבודה בתוכנות מבוססות VFW ומאפשרת ערוץ וידאו אחד ומערוץ אודיו אחד עד שלושה תחת קובץ AVI

סיומות נפוצות לקבצים בקידוד זה:avi

 

ffdshow

מקודד קוד פתוח המסוגל לנגן מספר רב של קידודי סרטים ואודיו,כולל DIVX(ע"ע) וXVID(ע"ע).

מקודד זה לא מומלץ מכיוון שהוא יוצר בעיות התנגשות מקודדים

 

 

סוגי קודקים נפוצים לאודיו:

MP3

MP3 הוא אלגוריתם פופולרי לקידוד ודחיסה מאבדת נתונים (lossy compression) של אות קולי. מטרת האלגוריתם הינה לצמצם במידה ניכרת את כמות המידע הנחוצה לייצוג צליל, אולם עדיין לאפשר שיחזור שישמע נאמן למקור לרוב המאזינים. המונח MP3 מתייחס גם לקבצי קול או מוזיקה השמורים בפורמט זה.

השם המלא של האלגוריתם הוא "MPEG-1 Audio Layer 3".

איכויות המוגדרות טובות (128 ועד 320 קילו-סיביות לשנייה), גדלי קובצי MP3 הינם כ?10% - 20% מהגודל המקורי של הקובץ. לדוגמה - שיר שאורכו 4 דקות, בקידוד רגיל של תקליטור ידרוש נפח של 40MB, אך כשדוחסים את אותו שיר בקידוד MP3 השיר ידרוש נפח של בערך 4MB בלבד.

סרטים רבים משתמשים במקודד זה בשביל לחסוך במקום הנדרש והסרטים אלו מגיעים לרוב בדיסק CD-R אחד של 700 מגה.

 

AC3/Dolby Digital

דולבי דיגיטל (Dolby digital) הוא סימן מסחר של מעבדות דולבי לאלגוריתם דחיסה מאבדת נתונים הממומש בדחיסה ופריסה בתקן AC-3, לשימוש בצליל רב ערוצי בסרטי קולנוע, בהקרנה באולמות או בהקרנה בבית, מ-DVD.

הגירסה הנפוצה של דולבי דיגיטל, המכונה "5.1 ערוצים" כוללת שישה ערוצי קול, חמישה מתוכם (קדמי ימני, קדמי שמאלי, קדמי מרכזי, אחורי ימני ואחורי שמאלי) בכל תחום השמע המקובל וערוץ אחד (סאב וופר) לתדרים נמוכים - 10 עד 120 הרץ. תקן דולבי דיגיטל תומך גם בצליל מונו וסטריאו.

דולבי דיגיטל EX הוא תקן דומה לפורמט פרו לוג'יק הישן, שבו עובד פסקול סטריאו (כלומר דו ערוצי) ליצירת של שני ערוצים נוספים - ערוץ מרכזי קדמי וערוץ מונו אחורי. EX מרחיב את תקן דולבי דיגיטל הבסיסי ליצירת צליל דמוי 6.1 או 7.1 ערוצים, אך אין בו תמיכה לערוץ שישי נפרד, אמיתי, כפי שישנה בתקן DTS-ES המתחרה.

דולבי דיגיטל סראונד EX מוסיף תמיכה בערוץ שישי, ולעתים שביעי, לפסקול שקודד בדולבי דיגיטל (רגיל, לא EX 5.1).

דולבי דיגיטל פלוס הוא תקן קידוד מתקדם מבוסס על AC-3 שמסוגל לתמוך ב-13.1 ערוצים ותומך אחורה בחומרה קיימת.

דולבי TrueHD הוא פורמט הדור הבא של דולבי, התומך בדחיסה ללא איבוד נתונים. זהו תקן שתוכנן במיוחד לפסקול סרטים ברזולוציה גבוהה על דיסקים, ומסוגל להעביר עד שמונה ערוצי קול בקצב 96 קילוהרץ ועומק דגימה של 24 ביט - עד 18 מגה-ביט לשנייה, בהתאם ליכולות הדור הבא של DVD. פורמט זה נבחר כתקן מחייב ל-DVD בהפרדה גבוהה, ותקן אופציונלי לתקן Blu ray

סרטים שיכילו בד"כ סאונד כזה יגיעו בפורמט AVI(ע"ע) על גבי שני דיסקים.

 

DTS

ראשי תיבות של Digital Theatre System (מערכת קולנוע דיגיטלית).

שיטת קידוד דיגיטלית לפסקול רב-ערוצי של סרטי קולנוע.

שיטה זו נוצרה על ידי חברת Digital Theatre Systems שאחד ממשקיעיה היה במאי הקולנוע סטיבן שפילברג. העבודה על הפורמט החלה ב-1991, ארבע שנים לאחר שמעבדות דולבי החלו לפתח את Dolby Digital. הסרט הראשון שבו נעשה שימוש בשיטה היה "פארק היורה" שיצא ב-1993, שנה לאחר ש"בטמן חוזר" יצא לבתי הקולנוע בקידוד דולבי דיגיטל.

שיטה זו תומכת בדרך כלל בתצורת 5.1, כלומר שני רמקולים קדמיים ראשיים, שניים אחוריים, רמקול קדמי מרכזי וסאב וופר. יתרונה של שיטה זו על פני שיטות דיגיטליות אחרות כגון דולבי דיגיטל הוא שמידת הדחיסה של הפסקול הדיגיטלי היא פחותה, ולכן הצליל המתקבל נאמן יותר למקור. תצורות נוספות שנתמכות על ידי DTS הן סטריאו, ארבעה ערוצים, ארבעה ערוצים וסאב וופר וכן (בגרסאות החדשות) עד שבעה רמקולים וסאב וופר.

החסרון בשיטה זו, מבחינת בתי הקולנוע, הוא שבניגוד לשיטות אחרות כמו SDDS ודולבי שבהן סרט הצלולואיד מכיל את התמונות ולצידן הפסקול, ב-DTS הפסקול הוא נפרד פיזית מהסרט - הוא מגיע על CD-ROM, ולכן בית הקולנוע זקוק למערכת הקרנה משוכללת יותר, שיכולה לתזמן את ההקרנה על המסך עם הפסקול המגיע ממערכת אודיו נפרדת.

השיטה נמצאת גם בשימוש ביתי, בסרטים בפורמט DVD, אך זוכה לפופולריות פחותה מאשר Dolby digital. רוב המקלטים הביתיים אינם מסוגלים לפענח אותה ורק מיעוט סרטי ה-DVD מכילים פסקול DTS. גם חלק מהסרטים האחרונים שיצאו בכותרי לייזרדיסק קודדו בשיטת DTS, בשנות התשעים המאוחרות.

סרטים שיכילו בד"כ סאונד כזה יגיעו בפורמט AVI(ע"ע) על גבי שני דיסקים.

 

OGG

Ogg Vorbis הינה תבנית חופשית ונקיה מפטנטים לקידוד מקצועי של מוזיקה וצליל זורם (Streaming). התבנית עומדת ברמה אחת עם תבניות אחרות כמו MP3 ודומותיה ואף מפגינה ביצועים טובים יותר מבחינות מסוימות. יחודה העיקרי הוא בכך שהיא נהנית מכל היתרונות של הקוד הפתוח.

תבנית Ogg Vorbis היא חלק מפרויקט Ogg שמטרתו ליצור סדרת תבניות חופשיות בתחומי המולטימדיה ועיבוד האותות הדיגיטלי, תבניות שתהיינה נקיות מפטנטים וממחויבויות לחברה המפתחת, בתקוה שאלו יהפכו לתקן בתחומן.

כאשר ניקח אות סטריאו של KHz 44.1 (קצב דגימה סטנדרטי של צליל תקליטור), יפיק מקודד Ogg Vorbis, בגרסתו הנוכחית, פלט בנפח שבין 45 ל?500 kbit/s, בהתאם להגדרת האיכות שתיבחר. נפח זה יהיה מקורב בלבד, מכיון ש-Vorbis מקודד בשיטה של קצב דגימה משתנה (VBR). בכל מקרה, Vorbis יוצר כרגע צליל באיכות גבוהה יותר וקבצים בגודל קטן יותר מפורמטים אחרים, תחת תנאים דומים.

סאונד מקודד בOGG יגיע בד"כ בסרטים בפורמט MKV (ע"ע).

[lh_master 1]

2.פורמטים.

יש להבין את ההבדלים בין פורמט לבין קידוד.

הפורמט הוא בעצם קובץ ה"מכיל" את הוידאו והאודיו הדחוסים במקודדים שונים.

 

פורמטים נפוצים המשמשים בעיקר למולטימדיה בעולם המחשבים:

 

Avi

ראשי תיבות ל"Audio Video Interleaved".(שילוב אודיו ווידאו).

פורמט מולטימדיה וותיק שפותח ע"י מיקרוסופט המאפשר להכיל בתוכו רצף תמונות ואודיו ע"י שימוש במקודדים שונים(ע"ע),ללא תלות בסטנדרט מסויים לרזולוציה,קצב נתונים ואיכות אודיו.

סיומות נפוצות לקבצים אלו:AVI,DIV,DIVX

את הקבצים הללו,במידה וקודדו בDIVX(ע"ע) או בXVID(ע"ע) ניתן לצפות בהם במכשירי DVD שתומכים בקידודים אלו.

 

Matroska\MKV

פורמט מולטימדיה חדש הדומה לAVI,במפתחיו מתכננים שיהפוך לסטנדט בעולם הוידאו הדיגיטלי.

ייחודו של פורמט זה הוא היכולת שלו להכיל מספר ערוצי קול,מספר ערוצי תרגום,פרקים,תפריטים(בדומה ל DVD - ע"ע"),חיפוש מהיר בתוך הקובץ,אפשרויות זרימה דרך האינטרנט ותיקון שגיאות.

סרטים בפורמט זה ניתן לנגן בתוכנה VLC או בMEDIA PLAYER CLASSIC. כמו כן בכדי לנגנו בנגנים אחרים יש צורך להתקין את המפענח Matroska Splitter

סיומות נפוצות לקבצים אלו:MKV,MKA,MKS

 

Quick Time

פורמט מולטימדיה שפותח ע"י אפל.

פורמט זה מאפשר הצגת וידאו,תמונות,מצגות מולטימדיה אינטרקטיביות,תמונות סביבה פנורמיות\תלת מימדיות.

פורמט זה שוחרר לראשונה בשנת 1991 ועד היום עבר שידרוגים רבים.וכיום משמש למגוון רחב מאוד

בשנת 1998 שולבה טכנולוגיית MP4 בפורמט זה.

סרטים בפורמט זה ניתן לנגן בתוכנות:Quicktime,Quicktime Alternative,Media Player Classic

סיומות נפוצות לקבצים בקידוד זה:mov,qt

 

 

Windows Media

פורמט וידאו של מיקרוסופט המאפשר יצירת וידאו להפצה בזרימה ישירה באינטרנט או וידאו באיכות HD(ע"ע),כמו כן מאפשר יצירת וידאו המוגן בהצפנה המצריכה רכישת רשיון.

הפורמט פותח בהתחלה בהתבססות על הMPEG-4(ע"ע),וגרסאות מוקדמות שלו היוו את הבסיס לפיתוח ראשוני של הDIVX(ע"ע).

קיימים פורמטים שונים:

ASF - ראשי תיבות לAdvanced Systems/Streaming Format (פורמט זרימה \מערכת מתקדם).הפורמט הישן יותר.

פורט המיועד להכיל וידאו בקידודים שונים ולאפשר זרימה חיה של הוידאו על גבי רשתות.

WMV - ראשי תיבות לWindows Media Video

יועד בהתחלה לשמש כוידאו בזרימה על גבי רשתות.אך שודרג לפורמט כולל המאפשר גם וידאו באיכות HD(ע"ע).הפורמט החדש יותר.

סיומות נפוצות לקבצים בקידוד זה:asf,wm,wmv,asx

 

 

 

Real Media

פורמט וידאו שיצא לראשונה בשנת 1997.

פורמט זה מאפשר זרימת וידאו חי על גבי רשתות ומאפשר מספר פרופילים שונים המותאמים למהירויות חיבור שונות.

 

סיומות נפוצות לקבצים בקידוד זה:.rm ,ram ,rmvb ,rpm

סרטים בפורמט זה ניתן לנגן בתוכנות:Real Player,Real AlternativeMedia Player Classic

 

פורמטים נפוצים המשמשים בעיקר להצגת סרטים במכשירי DVD

 

Video CD \ VCD

VCD זה ראשי תיבות ל"Video Compact Disc" (וידאו דיסק קומפקטי).

VCD הוא פורמט ישן שהחל את דרכו בשנת 1993 המשתמש בקידוד MPEG-1(ע"ע).

VCD יכול להכיל עד 80 דקות וידאו על דיסק CD-R של 700 מגה.איכותו של הVCD שוות ערך בקירוב לקלטת וידאו VHS.(איכות נמוכה).

הרזולוציה(ע"ע) התקנית לVCD היא:

352X240 לשיטת שידור NTSC(ע"ע) 29.97FPS ו23.976FPS בשיטת NTSC FILM

352X288 לשיטת שידור PAL(ע"ע) ב25 FPS.

קצב נתונים מקסימלי של 1150KBPS

איכות קול של 224KBPS בקצב דגימה של 44.1kHz

דוגמאות לאיכות של VCD.

 

Super Video CD \ SVCD

SVCD זה ראשי תיבות ל"Super Video Compact Disc" (סופר וידאו דיסק קומפקטי).

SVCD הוא פורמט חדש יותר מהVCD המשתמש בקידוד MPEG-2(ע"ע).

SVCD יכול להכיל בין 35-60 דקות של וידאו על דיסק CD-R של 700 מגה.איכותו של הוידאו גבוהה בהרבה משל הVCD זאת עקב שימוש ברזולוציה גבוהה יותר.אך האיכות תלויה בכמה דקות של וידאו תרצו לשים על הדיסק,ככל שתשימו פחות דקות האיכות תהיה גבוהה יותר.הפורמט מאפשר קידוד בVBR(ע"ע).הSVCD מאפשר שני ערוצי קול נפרדים,4 ערוצי כתוביות ויצירת תפריטים.

הרזולוציה(ע"ע) התקנית לSVCD היא:

480X480 לשיטת שידור NTSC(ע"ע) 29.97FPS ו23.976FPS בשיטת NTSC FILM

480X576 לשיטת שידור PAL(ע"ע) ב25 FPS.

קצב נתונים מקסימלי של 2600KBPS

איכות קול של 32KBPS-384KBPS בקצב דגימה של 44.1kHz

דוגמאות לאיכות של SVCD.*יש צורך בנגן סרטים לDVD במחשב.

 

 

DVD

ראשי תיבות ל"Digital Versatile/Video Disc" (דיסק וידאו דיגיטלי\רב תכליתי).

פורמט וידאו המשתמש בקידוד MPEG-2(ע"ע)

הDVD מאפשר להכניס כשעתיים של וידאו באיכות מעולה,עד 8 ערוצי קול בסאונד DTS\Dolby Digital(ע"ע),עד 32 שפות תרגום,עד 9 זוויות צילום(במידה והסרט צולם כך) ומערכת תפריטים מתוחכמת.

ניתן להכניס מספר שעות של וידאו ע"י שימוש בביטרייט(ע"ע) נמוך יותר ורזולוציה(ע"ע) נמוכה יותר.

כמו כן ניתן לאחסן על דיסק DVDR עד 4.37 ג'יגה של מידע(DATA) רגיל.

הרזולוציה(ע"ע) התקנית לDVD היא:

720X480 לשיטת שידור NTSC(ע"ע) 29.97FPS ו23.976FPS בשיטת NTSC FILM

720X576 לשיטת שידור PAL(ע"ע) ב25 FPS.

קצב נתונים מקסימלי של 9800KBPS

איכות קול של 32KBPS-1536KBPS בקצב דגימה של 48kHz

דוגמאות לאיכות של DVD.*יש צורך בנגן סרטים לDVD במחשב.

 

 

KVCD,KSVCD,KDVD,BSVCD,BDVD

KVCD הוא פורמט "לא תקני" שמבוסס על הMPEG-1(ע"ע) אך עם שינויים מסויימים באלגוריתמים.

שיטה זו מורידה פרטים מהאיכות של הוידאו שלא יראו בכל מקרה על מסך הטלוויזיה,מכיוון שאיכות מסכי הטלוויזיה נמוכה בהרבה ממסכי המחשב.

KVCD מאפשר לדחוס עד 360 דקות של וידאו על דיסק CD-R של 700 מגה באיכות בינונית וכ120 דקות באיכות טובה.

כמו כן הפורמט משתמש בקצב נתונים משתנה,VBR(ע"ע),בניגוד לקצב נתונים קבוע,CBR(ע"ע) שהVCD התקני משתמש בו.

בכדי לצרוב את הפורמט הזה יש צורך להוריד את האפשרות "create standart complimant cd" בתוכנה נרו.

הרזולוציה(ע"ע) האפשריות לKVCD ל120 דקות לדיסק היא:

528x480 לשיטת שידור NTSC(ע"ע) 29.97FPS ו23.976FPS בשיטת NTSC FILM

528x576 לשיטת שידור PAL(ע"ע) ב25 FPS.

קצב נתונים משתנה של 64Kbps עד 3,000Kbps

הרזולוציה(ע"ע) האפשריות לKVCD ל360 דקות לדיסק היא:

352x240 לשיטת שידור NTSC(ע"ע) 29.97FPS ו23.976FPS בשיטת NTSC FILM

352x288 לשיטת שידור PAL(ע"ע) ב25 FPS.

 

KSVCD מבוסס על אותו אלגוריתם כמו הKVCD רק בקידוד MPEG-2.

מאפשר להכניס בין 120-180 דקות באיכות טובה על דיסק CDR של 700 מגה.

הרזולוציה(ע"ע) התקנית לKSVCD היא:

352X480 לשיטת שידור NTSC(ע"ע) 29.97FPS ו23.976FPS בשיטת NTSC FILM

352X576 לשיטת שידור PAL(ע"ע) ב25 FPS.

קצב נתונים מקסימלי של 2600KBPS

איכות קול של 32KBPS-384KBPS בקצב דגימה של 44.1kHz

 

KDVD - כמו הKSVCD מבוסס על אותו אלגוריתם.

מאפשר הכנסה של עד 6 שעות של וידאו באיכות קרובה לDVD ו10 שעות באיכות VCD על דיסק DVDR אחד.

 

BSVCD אלגוריתם חדשני הדומה לKSVCD אך יותר איכותי.

מאפשר הכנסת 110 דקות של וידאו באיכות הקרובה לDVD על דיסק CD-R אחד של 700 מגה.

 

BDVD אותו אלגוריתם של הBSVCD.

מאפשר 6 שעות באיכות הקרובה לDVD,או עד 10 שעות באיכות קצת יותר טובה מVCD על דיסק DVDR אחד.תוכנה Media Player Classic.

בכדי לנגנו בנגנים אחרים יש צורך להתקין את המפענח Haali Matroska Splitter

[lh_master 1]

3.מושגים.

 

שיטות שידור

בעולם הוידאו נהוגות שתי שיטות שידור,שלפיהן מחולקים כל הסטנדרטים,מכשירי DVD,מכשירי הטלוויזיה ומולטימדיה וכל הסרטים.

NTSC

ראשי תיבות ל"National Television Systems Committee"

שיטת שידור הנהוגה באמריקה הצפונית, קנדה , מקסיקו ויפן.ידועה כאיכות שידור גרועה או נמוכה יותר המשתמשת בקצב של 23.976\29.97 פריימים לשנייה.

שיטה זו משתמש ב484 קווים אופקיים של הטלוויזיה.

PAL

ראשי תיבות ל"Phase Alternating Line"

שיטת שידור הנהוגה באירופה, הונג קונג, המזרח התיכון(ישראל). סטנדרט חדש ומשופר שבא לתקן את כל הבעיות עם NTSC כגון בעיות הצבע .

שיטה זו משתמשת בקצב של 25 פריימים לשנייה.

שיטה זו משתמש ב625 קווים אופקיים של הטלוויזיה.

 

 

קצב תמונות \ FPS

ראשי תיבות לFrames Per Second (פריימים לשנייה).

כל וידאו מורכב מרצף תמונות המתחלפות במהירות בכדי ליצור אשליה של תנועה.

קיימים מספר סטנדרטים של פריימים לשנייה בכדי ליצור תנועה חלקה לעין:

PAL(ע"ע) - 25 פריימים לשנייה.

NTFS FILM(ע"ע) - 23.976 לשנייה.

NTFC(ע"ע) - 29.97 לשנייה.

קיימים קצבי תמונה שונים המשמשים לדברים אחרים,למשל מסרטות בקולנוע משדרות בקצב של 24FPS.

ככל שהמספר גבוה יותר כך התמונה תהיה חלקה יותר.

כמו כן ככל שהמספר גבוה יותר,הצילום המתבצע מאפשר תפיסת אירועים מהירים מאוד למצב של "הילוך איטי".

למשל,כאשר מצלמים בקולנוע פיצוצים משתמשים בד"כ במצלמות המצלמות מעל 60FPS,בכדי לתפוס כמה שיותר מידע לגבי הפיצוץ ולהציגו בהילוך איטי.

 

ביט רייט \ קצב נתונים \ Bit Rate

בעולם הוידאו(והאודיו) הדיגיטלי,הביטרייט הוא אחד הגורמים החשובים לקביעת איכות.

הביטרייט הוא כמות הנתונים המוקצים לכל שנייה של המדיה.לכל מקודד יש אלגוריתם שונה הקובע מהו הביטרייט המינימלי לאיכות טובה.

איכויות של קבצי אודיו המקודדים בMP3:

32 kb - איכות של רדיו AM.

96 kb - איכות של רדיו FM.

128 - 192 kb - איכויות מינימליות לסאונד "טוב",איכות הקרובה לCD.

224 - 320 kb - איכויות טובות מאוד(אך עדיין לא כשל CD רגיל).

 

איכויות של קבצי אודיו אחרים:

4 kb - המינימום הנדרש בכדי לזהות דיבור,בשימוש בקודקים מיוחדים לדבר.

8kb - איכות טלפון,בשימוש בקודקים מיוחדים לדבר.

500kb - 1 Mb - איכות של אודיו לא מכווץ המשתמש בקודקים איכותים השומרים כמעט בדיוק על איכות המקור של CD רגיל.

1.4MB - איכות של CD רגיל.

 

איכויות של קבצי וידאו MPEG2:

16 kb - המינימום הנדרש לשיחות וידאו ע"ג האינטרנט.

128kb 384kb - ממוצע לשיחות וועידה מסחריות.

1MB - איכות קלטת וידאו VHS או VCD(ע"ע).

5MB - איכות DVD(ע"ע).

15MB - איכות HDTV(ע"ע).

 

כאשר מדובר בקבצי Divx/XVID,ניתן לקבל איכות טובה מאוד ב800KB כאשר משתמשים בקידוד של שני מעברים,VBR(ע"ע).

 

ככל שהביט רייט גבוה יותר,כך האיכות גבוהה יותר(תלוי גם ברזולוציה),אך גודל הקובץ גדל.

ככל שהביט רייט נמוך יותר,כך האיכות נמוכה יותר וגודל הקובץ קטן.

 

 

VBR

VBR זה ראשי תיבות של Varible Bit Rate (קצב נתונים משתנה).

זו שיטה של קידוד בשני מעברים(או יותר) בשביל לחסוך בגודל הקובץ.

במעבר הראשון היא מנתחת פריים פריים של הוידאו\אודיו,ולאחר מכן שומרת את הנתונים של כל פריים לקובץ LOG(יומן),אח"כ במעבר הבא,היא משתמש במידע שכבר יש לה בשביל לתת את האיכות המקסימלית לאותו פריים בגודל הקטן ביותר לפי מה שהוגדר לה.

שיטת קידוד זאת ארוכה יותר מCBR,אך מאפשרת איכות טובה בהרבה,והכנסת יותר מידע לאותו קובץ בפחות מקום.

לדוגמא:פרק בסדרה כלשהי 840KBPS בCBR יתפוס נגיד 340 מגה.

ואותו פרק בסדרה ב500KBPS בVBR יתפוס 150 מגה,ויהיה באותה איכות.

קידוד אודיו בVBR יוצר לאחר מכן בעיות סינכרון בהתעסקות עריכה של הסרט(חיתוך חלק מהסרט,המרות).

לשם כך יש צורך לקודד מחדש את הסאונד כCBR(ע"ע) או לחלץ לסאונד לא מכווץ.

 

CBR

CBR זה ראשי תיבות של Constant Bit Rate (קצב נתונים קבוע).

זו שיטה של קידוד במעבר אחד.

שיטת קידוד מהירה יותר,המשתמש בנתון קבוע של איכות שהוגדר.

שיטה זו יוצרת קבצים גדולים יחסית.

כאשר מקודדים סרטים לגודל של 700 מגה בCBR,האיכות לא טובה.

 

 

HD

HD זה ראשי תיבות של High Definition,כלומר,וידאו בהפרדה גבוהה.

חושבים שהתמונה שמכשיר ה-DVD מציע לכם כיום טובה למדי? חישבו שנית. טכנולוגיית HDTV (ראשי התיבות של High Definition Television, טלוויזיה ברזולוציה גבוהה) מעבירה תמונה חדה באיכות של סרט קולנוע, עם סאונד היקפי איכותי לפחות כמו זה של ה-DVD. במילים אחרות: משחק הכדורגל, קונצרט הרוק וסרט הקולנוע מעולם לא נראו טוב יותר על מסך הטלוויזיה הביתי. בשיטת השידור HDTV כמות המידע המועברת למסך גבוהה יותר מאשר בשידורי טלוויזיה ברזולוציה רגילה (SDTV) שבהם אנו צופים כיום. HDTV מציבה רף חדש של רזולוציה לעומת מה שהכרנו עד כה:

יותר משני מיליון פיקסלים בכל תמונה בהשוואה לחצי מיליון פיקסלים בלבד בתמונה אנלוגית שמפיקה טלוויזיה רגילה. איכות התמונה שמציעה HDTV גבוהה פי חמישה מזו של ה-DVD: התמונה שמציעה HDTV מתבססת על רזולוציה של 1,080 שורות שבכל אחת מהן יש 1,920 פיקסלים.

לשם השוואה, ב-DVD נעשה שימוש ב-576 שורות שבכל אחת מהן 720 פיקסלים בלבד. בעוד שבשיטת SDTV התמונה המתקבלת היא צרה (היחס בין רוחב התמונה לגובהה על-גבי המסך הוא 3:4) - HDTV מציעה תמונה רחבה (ביחס של 16:9) הנותנת לצופה תחושה קולנועית. הסאונד המתקבל בשיטה זו משופר אף הוא: כל התוכניות מועברות באיכות דולבי דיגיטל, באמצעות שישה ערוצי שמע במקביל. התמונה המתקבלת בשיטה החדשה כה קרובה למציאות מבחינת החדות ומספר הפרטים הנראים בה, עד שחווית הצפייה בה זכתה לכינוי "אפקט החלון".

במהלך הצפייה בטלוויזיה נדמה שאנו מביטים על הנעשה בעולם דרך חלון חדרנו. תעשיית הטלוויזיה האמריקנית כבר נאלצה להסתגל לשיפור הדרמטי שחל באיכות התמונה. כך, למשל, מרגע שכל פרט נראה בבירור, האיפור המרוח על פניהם של המצולמים נראה לפתע מלאכותי - ומאפרים רבים נדרשו למצוא טכניקות איפור חדשות שיתאימו לעידן שבו הצופה מבחין בכל פגם.

 

*מאמר זה נכתב ע"י עופר לאור ב-YNET

 

STDV - טלויזיה סטנדרטית(צד שמאל) HDTV - טלויזיה ברזולוציה גבוהה(צד ימין)

 

 

השוואה בין HDTV לטלוויזיה סטנדרטית:

 

*הדגמת איכות הHDTV - בתמונות הבאות לחצו על התמונה ועברו לתמונות המקוריות באיכות HDTV .בדרך זו ניתן להגדיל את התמונות ולהתרשם מאיכות התמונות.

 

 

קידוד \ המרה

שינוי פורמט של סרט, לדוגמה מפורמט AVI לפורמט VCD/SVCD/DVD .

במהלך ההמרה ניתן לשנות כמה פרמטרים בוידאו(לחתוך קטעים,לפצל את הסרט,לשנות את הרזולוציה,להוסיף לוגו,להגביר ווליום).

כמו כן ניתן להטמיע(להדביק) כתוביות לצמיתות על גבי הסרט(שיהפכו לחלק אינטגרלי מהתמונה).

את ההמרה עושים בעזרת תוכנות יעודיות לכך.

לא מומלץ להמיר בעזרת תוכנות צריבה(כגון NERO) מכיוון שזהו לא ייעודן המקורי והן עושות עבודה גרועה.

 

 

צריבה

העתקת מידע דיגיטלי על מדיה צריבה(ע"ע). אם לדוגמא המרתם סרט מפורמט AVI לפורמט SVCD תקבלו קובץ בסיומת MPG אותו אתם צריכים לצרוב על דיסק על מנת שתוכלו לצפות בסרט במכשיר הDVD הביתי.

 

 

רזולוציה

רזולוציה היא רמת הפירוט של תמונת הוידאו.

ככל שהרזולוציה גבוהה יותר,כך התמונה אמורה להיות חדה יותר,אך נתון זה תלוי גם בביטרייט(ע"ע)

בשביל שהתמונה תהיה בפרופורציה נכונה יש להקפיד על יחס תמונה(ע"ע) תקני.

ככל שהרזולוציה יותר גבוהה יש צורך ביותר כוח עיבוד בשביל לעבד אותה ויותר זמן לקודד ויש צורך בביטרייט גבוה יותר.

יש פורמטים(ע"ע) שדורשים רזולוציה תקנית,כגון VCD\SVCD\DVD(ע"ע).

ויש פורמטים שלא דורשים רזולוציה ספציפית,אך בכדי לצפות בהם ללא עיוות התמונה יש צורך להקפיד על יחס התמונה(ע"ע) התקני.

 

 

יחסי תמונה

מסך רחב \ מסך מלא \ 16:9 \ 4:3

 

כולנו מכירים את תצוגת התמונה במסכי הטלוויזיה ואנו בטוחים שזו התצוגה הנורמלית של הסרטים,לא?

אז טעות בידנו.

מאז תחילת עידן הטלוויזיה,היה צורך בסטנדרט של יחסי תמונה,כלומר יחס בין גובה לרוחב התמונה בכדי שכל צילום יתאים בדיוק למסך הטלוויזיה בלי להימתח ולעוות את התמונה.

הסטנדרט שהונהג במסכי הטלוויזיה היה 4:3,כלומר מלבן קצר(להמחשה,4:4 יהיה ריבוע שלם,אז 4:3 הוא קצת יותר מלבני,זוהי הטלוויזיה הרגילה שלכם).

כעת נסו לחשוב על הצורה של מסך הקולנוע.מדובר במלבן ארוך וצר,לא?

יחס התמונה בקולנוע הוא 16:9,מה שנקרא "מסך רחב".מדובר בזווית צילום רחבה בהרבה ממה שנהוג בטלוויזיה.

כעת נסו לחשוב על סרטים שראיתם בקולנוע ואח"כ צפיתם בהם במסך הטלוויזיה,נראה לכם טבעי לחלוטין,לא?

אז זהו שלא.

כאשר מעבירים סרט ממסך רחב למסך 4:3(להלן יקרא מסך מלא) יש צורך לחתוך חלק מהתמונה.

למה? מכיוון שאם נשנה את גודל התמונה בכדי להתאים אותה למסך מלא,התמונה תתעוות לחלוטין.

לכן בשביל לשמור על היחס הנכון של התמונה ולמנוע עיוותים,יש צורך לחתוך מהמסך הרחב את הצדדים.

דוגמא למסך רחב(16:9):

כעת מה יקרה כאשר נקטין את התמונה למסך מלא(4:3) ללא חיתוך הצדדים:

שימו לב כיצד התמונה נראית "מעוכה".הייתם מוכנים לצפות כך בסרט?

לשם כך יש צורך לחתוך מהתמונה המקורית את הצדדים:

וכעת במעבר ל מסך מלא,התמונה תראה כך:

כעת יחס התמונה הוא נכון ואין עיוותים.

אך מה?חסר לנו חלק מן הסרט.מכיוון שהיינו רגילים לכך מהטלוויזיה,שבה כל הסרטים מוצגים ביחס זה,לא מפריע לנו שהתמונה חתוכה.

יוצרי הסרטים דואגים לצלם מלכתחילה את הסרטים שהפרטים החשובים ביותר לתמונה,כגון השחקנים והפריטים שהם באים איתם באינטרקציה במהלך הסרט יהיו כמה שיותר במכרז התמונה,כדי שההנאה מהסרט תפגע כמה שפחות כאשר הסרט יוצג ביחס של מסך מלא.

 

שוליים שחורים

אז מה זה השוליים השחורים האלה שנדחפים לנו לכל סרט שאנו צופים?

כאשר אנו מציגים סרט בפורמט 16:9 על מסך 4:3(טלוויזיה או מחשב),ללא שינוי היחס(כלומר בלי לחתוך אותו ובלי למעוך אותו),אז הסרט חייב להיכנס איכשהו על המסך...

אז הוא מוקטן מעט,בכדי שכל הרוחב יכנס כמו שצריך,אבל נוצר לנו שטח ריק מלמעלה ומלמטה,כי אין מה שימלא את החלל הזה.

הסרט לא מגיע עם שוליים שחורים,אלא הם מתווספים במהלך הצגת הסרט בשביל למלא חלל שנוצר.

דוגמא לסרט 16:9 שמוצג על מסך 4:3:

יש להבין שהשטח השחור בצפייה במחשב או במכשיר DVD DIVX הוא לא חלק מן הסרט,אלא מעין "תוספת וירטואלית".

אם תרצו להדביק כתוביות לסרט,אם לא "תיצרו" שוליים שחורים בזמן הדבקת הכתוביות,התרגום יהיה על הסרט עצמו,דבר שיפריע לצפייה.

לכן כאשר תדביקו כתוביות,תיצרו שוליים שחורים ומעל השוליים השחורים תדביקו את הכתוביות.

לאחר שיצרת שוליים שחורים לסרט,הם כבר חלק אינטגרלי ממנו ולא "ווירטואלי".

 

כתוביות

היום כמעט כל תוכנה לניגון סרטים על המחשב יכולה להציג תרגום על הסרט כאשר קובץ התרגום נמצא באותה ספרייה של הסרט.

קיימים סוגים רבים של קבצי תרגום,אך הנפוצים ביניהם הם הSRT,SUB,SSA.

SRT

ידוע גם כSUBRIP.,התרגום הנפוץ ביותר.הוא התרגום ש"נקרע" מאוסף התרגומים של הDVD(ע"ע),ונשמר בנפרד.

מבנה קובץ התרגום(כיצד בוני קובץ התרגום מבפנים):

1

00:00:20,000 --> 00:00:24,400

In connection with a dramatic increase

in crime in certain neighbourhoods,

 

2

00:00:24,600 --> 00:00:27,800

The government is implementing a new policy...

 

קודם יש את המספר,שהוא מראה את סדר הופעת התרגום.

לאחר מכן מופיעה נקודת הזמן שהתרגום מופיעה על המסך.

לאחר מכן מופיעה השורה הראשונה של התרגום שתהיה העליונה ואח"כ השורה התחתונה.

 

בחלק השני רשומה הספרה 2 המראה שזהו מסך התרגום הבא בסדר,הזמנים שבו מופיע התרגום שונים וכך גם שורות התרגום עצמם.

 

SUB

קיימים שני סוגים,אחד מהם נקרא VOBSUB והשני MicroDVD.

VOBSUB - הינו קובץ התרגום המקורי שמגיע עם הDVD(ע"ע).הוא מכיל אינדקס ומספר שפות תרגום(עד 32).התרגום בתוך קובץ זה מופיע כתמונות BMP עם רקע שקוף,שמתלבשות מעל התמונה של סרט הDVD,לכן קובץ זה בד"כ תופס כמה מגה עד כמה עשרות מגה.

קובץ זה בד"כ יכולל ביחד איתו קובץ IDX שהוא קובץ האינדקס.

בכדי לנגן קובץ זה,יש צורך בתוסף הנקרא VobSub המאפשר את הצגת הכתוביות הללו וכל שאר סוגי הכתוביות בכל נגן מדיה בזמן צפייה במחשב או בזמן המרה(ע"ע),במידה וקובץ התרגום נמצא באותה ספרייה כמו הסרט ובעל אותו שם הסרט רק עם סיומת של התרגום.

לדוגמא:

Movie.Avi

Movie.Srt או Movie.Sub

כאשר הכל עובד כמו שצריך אמור להופיע החץ הירוק בשורת המשימות של חלונות(ליד השעון):

כמו כן בלחיצה עם כפתור ימני על החץ הירוק נפתח תפריט המאפשר הגדרות מתקדמות,כמו כן קביעה אם הכתוביות יוצגו(SHOW SUBTITLE) או יוסתרו (HIDE SUBTITLE):

את כתוביות הSUB,שתופסות כמה מגה ומכילות את כל הכתוביות לא ניתן לנגן בתוכנות מדיה באופן רגיל,מכיוון שהתרגום "כבד" מדי בצורתו הראשונית.

לשם כך ניתן להשתמש בתוסף של התוכנה VobSub בכדי לחלץ מקובץ הSUB את השפות שיהיו בנפרד.

שם הכלי הוא SubResync,והוא מותקן בתפריט של הVOBSUB.התוכנה תמיר את תמונות הBMP שבקובץ לטקסט לאחר שהתוכנה תבקש ממכם להקליט לה את התווים שהיא מציגה לכם על המסך(לאחר שיהיו לה דוגמאות לכל התווים שהיא צריכה היא תמיר את השאר בעצמה) והיא תשמור את הקובץ כSRT.

כמו כן לVOBSUB קיים פילטר לתוכנה VirtualDub בשביל להטמיע כתוביות בסרטים.

 

MicroDVD - זהו פורמט כתוביות,שגם משתמש בסיומת SUB,אך פחות פופולרי מהSRT.

 

SAA

ידוע גם כSub Station Alpha.

זהו פורמט קצת פחות נפוץ אך יותר מתקדם מהSRT.

פורמט זה,בניגוד לכל שאר הפורמטים,לא תלוי בשום גורם חיצוני בכדי להגדיר לו את סוג הפונט,צבעו וגודלו,אלא אפשר להכניס את המידע הזה ישירות לתוך קובץ התרגום.כמו כן ניתן ליצור "אפקטים" של התרגום כמו הבהוב וגלילה של הטקסט על גבי המסך.

לעריכה של קבצים שכאלו יש צורך בתוכנה Sub2Ssa.

כמו כן התוכנה Virtualdub מכילה תמיכה מובנית בתרגום מסוג זה.

קיימות תוכנות רבות לעריכה של קבצי תירגום,בהם ניתן לבצע שלל דברים,אך התוכנה המקיפה ביותר בנושא היא Subtitle Workshop.

התוכנה מאפשר המרה בין פורמטים שונים,תיקון כתוביות,מצב תרגום בכדי לתרגם וליצור בעצמכם קבצי תרגום,חיבור ופיצול קבצי תרגום,סנכרון תרגום לסרטים ועוד שלל אפשרויות.

לחצו כאן למדריך מפורט לטיפול בכתוביות.

 

*בכדי להדביק כתוביות לסרט העזרו במדריכים.

 

 

מדיות צריבה

DVD+R \ DVD-R

ראשי תיבות של DVD ROM.

מדיה לצריבה בנפחים של מ4.7GB עד ל15.9GB.

הבדל בין מדיה לצריבה של DVD+R לבין מדיה צריבה של DVD-R הוא שמדובר על שני תקנים שונים (ומתחרים) למדיות DVD לצריבה, כאשר כל אחד מהתקנים פותח ע"י התאחדות בינלאומית של חברות מסויימות. תקן ה-DVD-R, פותח ע י תאגיד הנקרא, DVD FORUM. התקן הזה הוא התקן הראשון שפותח עבור DVD לצריבה חד פעמית והוא כמובן התקן הראשון שנתמך ע"י מכשירי DVD עצמאיים ומכשירי צריבה למיניהם..(הוא עדיין התקן הנתמך והנפוץ ביותר..) תקן ה-DVD+R,פותח ע י תאגיד הנקרא, DVD+RW Alliance, הוא פותח לאחר תקן ה-DVD-R. גם התקן הזה כמו ה-DVD-R, פותח עבור DVD לצריבה חד פעמית..(ממה שנראה כרגע, התקן הנ"ל עדיין סובל איכשהוא מאי תאימות מסויימת במכשירים מסויימים,בעיקר הישנים יותר) לסיכום,שני סוגי התקנים הם, בסך הכל דיי זהים אחד לשני..רק ש-DVD+R טיפה יותר מתקדם. ההבדלים ביניהם הוא בתהליך הכתיבה השונה ושיטת הניהול של פגמים פנימיים.

בעבר היו גם רק נגנים שתומכים בשיטה אחת + או -.

לאחר שהDVD נכנס לשוק החברות הבינו שכדאי לפחות לקדם את הנגנים שיוכלו לקרוא את שני הפורמטים וכך נעשה. מאז השוק התקדם ונכנסו גם צורבי DVD לשוק כמוצר ביתי אבל לצורבים היו מקדם אחד או + או -, כך שאם היית רוצה לצרוב דיסק של DVD אתה צריך תמיכה של הדיסק באותו פורמט + או -, בשנה האחרונה נכנס לשוק הצורב האולטימטיבי שיכול לצרוב בשתי הפורמטים +/- אבל לעומתו נשארה בודדה המדיה לצריבה של הDVD ויש מדיות של DVD-R ומדיות DVD+R

שכבות

מבחינה טכנית, השכבות נוצרו כאשר הגיעו צורבי הDVD הראשונים שהיו בעלי שכבה כפולה. הם היו בעלי קיבולת של 8.5 גיגה-בייט, בניגוד לדיסקים שהיו נפוצים עד אז,בקיבולת של 4.7 גיגה-בייט, ובעת האחרונה מדיות צריבה אלו החלו להשפיע על השוק.

 

ישנם ארבעה סוגי מדיה, על פי מספר השכבות שבהן:

DVD-5 - חד צדדי, שכבה בודדת,המכיל 4.37 ג'יגה של מידע(על הדיסק רשום 4.7).

DVD-9 - דו צדדי, שכבה בודדת,המכיל 7.95 ג'יגה של מידע.

DVD-10 - חד צדדי, שתי שכבות,המכיל 8.75 ג'יגה של מידע.

DVD-18 - דו צדדי, שתי שכבות,המכיל 15.9 ג'יגה של מידע.

 

במדיות צריבה ל- DVD, בשונה ממדיות צריבה רגילות ב- CD, יש משמעות למהירות הרשומה על גבי הדיסק. המנעו מלרכוש מדיות צריבה במהירות גבוהה משל הצורב שברשותכם. בעוד הצורבים הרגילים כיום יכולים לזהות כמעט כל מדיה שתוכנס אליהם, צורב DVD עשוי לא לזהות מדיה שאינו מכיר, ולהתעלם ממנה.

 

DVD+RW \ DVD-RW

ראשי תיבות של DVD ReWritble.

טכנולוגיית ה-DVD-RW דומה מאד לטכנולוגיית ה-CD-RW. הטכנולוגיה זמינה כבר מסוף 1999.

ה-DVD-RW, פותח ע"י Pioneer, תוך התבססות על מאפייני כונני ה-DVD-R. תקליטורי הDVD-RW יתמכו ע"י רוב הכוננים החדשים, ועד שהפורמט יצבור תאוצה כל הכוננים יתמכו בהם.

חלק מהכוננים הקיימים נתקלים בבעיות בקריאת תקליטורי DVD-RW בגלל ההשתקפות (החזרה מועטה של הלייזר הקורא) המועטה שלהם, והם נוטים "להתבלבל" ולחשוב שאלו תקליטורים בעלי שתי שכבות. את הבעיה ניתן יהיה לפתור ע"י עדכון ה-Firmware של הכונן וזה יעשה ע"י תוכנה שתופץ בעתיד ע"י יצרני הכוננים.

תקליטור DVD-RW יכול להכיל עד GB4.7 ויש לו את היתרון במחיקה וכתיבה מחדש... מעריכים שניתן לשכתב את התקליטור

כ-1000 פעמים.

בכדי לנגן את הדיסק במכשיר DVD יש צורך לבצע "סגירה" של הדיסק,אחרת המכשיר לא יזהה את הדיסק.

 

RW+DVD

אין לבלבל את הפורמט RW+DVD, עם הפורמט DVD-RW. הפורמט פותח ע"י פיליפס, סוני, היולט-פקרד

(HP) ואחרים, תוך התבססות על טכנולוגיית ה-DVD-RW.

פורמט ה-RW+DVD אינו נתמך ע"י פורום חברות ה-DVD (על אף שהחברות שהשתתפו בפיתוחו חברות בפורום),

בגלל שלפורום יצרניות ה-DVD אין את הכוח הנדרש לשחרור תקן נוסף לשוק.

היתרון ב-RW+DVD הוא העובדה הפשוטה שבעזרת כונן DVD+RW ניתן לצרוב גם תקליטורי CD-R, ו-CD-RW.

בגלל חוסר התמיכה מפורום יצרניות הDVD-, ה-RW+DVD צורב דיסקים שאמינותם עומדת על כ70%- בלבד!

(ז"א קיימים כונני DVD-ROM אשר לא יוכלו לקרוא אותם)

תקליטורי RW+DVD מכילים GB 4.4 מכל צד.

 

DVD-RAM

DVD-RAM היה פורמט ה-DVD הראשון שבעזרתו ניתן היה לצרוב על DVD.

הוא נבדל מ-DVD-ROM בכך שניתן לצרוב על תקליטור DVD-RAM אחד כ-.GB2.50 בלבד. בפורמט יש מאפיינים

של דיסק Magneto-Optical.

תקליטורי DVD-RAM אינם ניתנים לקריאה בעזרת כונני DVD סטנדרטיים בגלל גורמים רבים (בעיות השתקפות בעיקר).

תקליטורי ה-DVD-RAM

עטופים בד"כ בעטיפת פלסטיק (המשווה לו מראה של דיסקט גדול).

סוגי התקליטורים מתחלקים ל-2 קבוצות:

1. תקליטורים סגורים בעטיפה קבועה.

2. תקליטורים שניתן להוציאם מהאריזה.

ניתן לצרוב על התקליטורים רק כשהם בעטיפה. ניתן למחוק ולכתוב מחדש על תקליטורי DVD-RAM

כ100,000- פעמים!!!,

הרבה יותר מהכמות הניתנת על תקליטורים DVD-RW.

 

התקן המתקדם יותר של DVD-RAM, המכונה DVD-RAM ver 2.0, מאפשר צריבה של GB 4.7 בכל צד, והוא יצא

לשוק באוקטובר 1999.

 

BD / Blu-ray Disc

הסטנדרט המתחרה לHD DVD(ע"ע)

הבלו-ריי הוא הדור הבא של אחסון מדיה בצורה אופטית בשביל לאחסן וידאו בהפרדה גבוהה,כלומר HD(ע"ע).

בשיטה זו ניתן לאחסן בכל צד כ25GB,כלומר בדיסק דו צדדי ניתן לאחסן כ50GB של מידע.

 

HD DVD

הסטנדרט המתחרה לBlu-ray Disc(ע"ע)

הבלו-ריי הוא הדור הבא של אחסון מדיה בצורה אופטית בשביל לאחסן וידאו בהפרדה גבוהה,כלומר HD(ע"ע).

בשיטה זו ניתן לאחסן בכל צד כ15GB,כלומר בדיסק דו צדדי ניתן לאחסן כ30GB של מידע.

 

CD-R

ראשי תיבות של Compact Disc Recordable

הינו מדיום תקליטור נפוץ וזול הניתן לצריבה על מנת להפיץ נתונים או מוזיקה.

בניגוד לתקליטורי CD-RW(ע"ע), תקליטור CD-R מאפשר צריבה פעם אחת בלבד, אך לעיתים אפשר למלא את כל נפח הדיסק במספר צריבות שונות. הצורבים החדישים ביותר מסוגלים לצרוב מדיות כאלו במהירות של עד 7800 קילו?בית לשנייה. נפחיהם הסטנדרטיים של התקליטורים לצריבה הם 650 ו?700 מגה (72 ו?80 דקות, בהתאמה), אך יש גם תקליטורים בנפחים גדולים יותר, כולל בנפח של 780 מגה (90 דקות).

+800 ו 900 מגה+הפנייה לOverBurn(ע"ע)

 

CD-RW

ראשי תיבות של Compact Disc ReWritable

תקליטור לכתיבה חוזרת,תקליטור מיוחד שניתן לכתוב ולמחוק ממנו מידע, לעומת תקליטור תקני שעליו אפשר לכתוב פעם אחת בלבד.

נפח דיסק CD-RW הוא 700 מגה בלבד.

 

צריבת יתר - OverBurn

תהליך ה- Overburn מיועד לאפשר צריבת תכנים אשר גדולים מקיבולת ברירת המחדל של 700MB/80min של צורבי תקליטורים.

יצרני דיסקים רבים משאירים מרווח ביטחון קצת מעבר לקיבולת הרשומה,בקצה הדיסק.המקסימום שניתן להגיע אילו בצריבת יתר הוא 10% מנפח הדיסק.

בכדי לצרוב על דיסקים בנפחים גדולים של 800-900 מגה יש צורך להשתמש בתכונת הOVERBURN בתוכנת הצריבה.

 

*יש הטוענים כי תכונת ה- Overburn עלולה לפגוע במדיות הנצרבות (בתוכנן), ובצורב התקליטורים (גרימת נזק פיזי),אך אנשים רבים דיווחו כי משתמשים בתכונה זו באופן קבע ואין איתה שום בעיה.

 

חיבורים

 

Component

יציאה זו מחברת בין מכשיר ה- DVD לבין מסך הטלוויזיה, או כל מסך אחר בו אתם משתמשים , דוגמה טובה לתאימות השימוש בהצגת הסרט על גבי מקרן . יציאת ה- Component הינה חיבור הפועל בממשק משולש להעברת מידע דיגיטלית בקצב גבוה. ועיקר ייחודה, ההפרדה בין הקול לבין התמונה, וכתוצאה מכך איכות התמונה גבוהה יותר.

יש רק לוודא כי מכשיר הטלוויזיה שברשותכם תומך ביציאה זו, שכן לא בכל טלוויזיה מצוייה כניסה זו.

 

 

S-Video

יציאה הנמצאת כמעט בכל מכשיר DVD המאפשרת חיבור בין מכשיר ה- DVD לטלוויזיה. יציאה זו היא הברירה הטבעית ליציאות שאינן דיגיטל טהור.

 

 

SCART

יציאה המקבילה באיכותה ל- Component ומאופיינת יותר לשוק האירופי. יציאה זו מבצעת חלוקת פיקסלים בשלושת צבעי היסוד בפורמט RGB (red, green, blue) מכן חדות התמונה המתקבלת.

 

Composite Video

יציאה זו הינה שכלולה של היציאות האנאלוגיות \ RF הישנות. בהתחשב ביציאות הדיגיטל זו הפחות מומלצת.

 

 

COAXIAL

יציאה זו משמשת לחיבור למערכת הרמקולים.

 

 

RCA

http://www.transom.org/tools/photos/200207.rca.jpg

יציאה זו משמשת לחיבור למערכת הרמקולים.

 

 

שיטות סריקה

בכדי להציג את רצף התמונות על מסך הטלוויזיה יש צורך בסריקת התמונה על המסך,ישנן שתי שיטות לסריקה:

Interlace

חלוקת הסרט לקווים רוחביים והצגתם האחד אחרי השני. דבר הדורש מהמכשיר רענון השידור על קווי הרוחב פעמיים על מנת להציג את התמונה בצורה המושלמת. בדר"כ התמונה מתרעננת 30 פעמים בשנייה. שיטת זו מותאמת למרבית הטלוויזיות הממוצעות.

בצפייה בטלוויזיות איכותיות ובמסכי מחשב ניתן לראות את הרווחים בין השורות.

 

Progressive

שיטת סריקה מתקדמת יותר המתאימה בעיקר לשידורים דיגיטלים בה כל התמונה משודרת ומתרעננת בבת אחת, 60 פעמים בשנייה, מה שמציג תמונה חדה יותר וללא ריצודים פוטנציאלים.

 

השוואה בין שתי שיטות הסריקה:

Interlace

Progressive

 

 

 

 

מידע טכני על שיטות דיגיזציה ואיכויות הוידאו

 

קיימות איכויות וידאו רבות,בהתאם למקורות הוידאו השונים וצורת הדיגיזציה(העברה לפורמט דיגיטלי) שלהם,כאן תקבלו הסבר טכני על אפשרויות הדיגיזציה הקיימות

 

CAM

קיצור לCAMERA.

בד"כ מדובר באנשים שהצליחו להכניס לבתי הקולנוע בניגוד לחוק מצלמות וידאו קומפקטיות,לרוב דיגיטלית ומצלמים את הסרט המוקרן על המסך.

סרטים אלו הם באיכות ירודה מאוד מכיוון שהם תלויים בהרבה גורמים,כגון זווית הישיבה ביחס למסך,מרחק,אם הסרט צולם ללא חצובה יהיו רעיוד ותזוזות,כמו כן מעברים של אנשים שהחליטו לקום באמצע הסרט.כמו כן הסאונד מוקלט ע"י המיקרופון המובנה במצלמה,מה שקולט גם רעשי רקע מסביב הכוללים דיבורים,שיעולים,צחוקים,לעיסות פופקורן ורעש מפעיל המצלמה.

לרוב ינסו לחתוך חלקים מהתמונה(בעיקר החלק התחתון) בשביל לצמצם את ההפרעה מצד האנשים להימנע מלהראות את קצוות מסך הקולנוע.

דוגמאות(לחצו על התמונה לצפייה בגודל מלא):

 

TS

קיצור לTeleSync.

גם כאן מדובר בצילום בעזרת מצלמת וידאו,בד"כ מקצועית וממוקמת בתא ההקרנה בסמוך למקרן.

לרוב הצילום יתבצע כאשר אולם הקולנוע ריק יחסית,ומקור האודיו מחובר ישירות למצלמה(במקום שימוש במיקרופון המובנה),דבר המאפשר איכות יחסית גבוהה יותר מצילום CAM.

לצילומי סרטים כאלו יש עזרה ממפעילי המקרן בקולנוע בניגוד לחוק.

דוגמא(לחצו על התמונה לצפייה בגודל מלא):

 

TC

קיצור לTelecine.

שיטה זו משתמשת בציוד מתוחכם(ויקר יחסית) לצלם את הסרט ישירות מהפילם המקורי בבית הקולנוע.

כאשר מקור האודיו מחובר ישירות למכשיר.

שיטה זו איכותית יותר מצילומי TS וCAM,אך האיכות עדיין תלויה מאוד במכשור שבו בוצע הצילום.

לעיתים ניתן להגיע לאיכויות הקרובות לDVDRIP(ע"ע) וDVDSCR(ע"ע),אך לעיתים גם ניתן לקבל איכות נמוכה כשל CAM. גם כאן יש צורך בעזרה לא חוקית מאדם עם גישה מלאה לחדר ההקרנה בקולנוע.

דוגמא לTC באיכות טובה(לחצו על התמונה לצפייה בגודל מלא):

דוגמא לTC באיכות לא טובה(לחצו על התמונה לצפייה בגודל מלא):

 

Screener

קריעה מקלטות וידאו VHS שנשלחה לגורמים מקצועיים בתעשייה בכדי "להעריך" את הסרט,לרוב מדובר בקלטות שנשלחו לשופטי תחרות האוסקר,לחנויות השכרה ושלל גורמים המקושרים למסחור התעשייה.

לרוב איכות הסאונד והוידאו בקלטות יהיו נמוכים יחסית והסרט יוצג ביחס תמונה של 4:3(ע"ע),כמו כן לרוב תהיה הודעה כתובה על זכויות יוצרים שירוצו על גבי הסרט באופן קבוע או מדי פעם.

כמו כן לרוב יהיה רשום מספר סידורי על הסרט המאפשר לחברות הסרטים ששלחו את הקלטות לעקוב אחרי מקור הסרט.בהפצות פיראטיות לרוב מכסים את המספר במלבן שחור בכדי למנוע את זיהוי המקור,כמו כן לעיתים חותכים את החלק העליון והתחתון של הסרט ליצור אשליה של מסך רחב.

בשנת 2003 גופי הסרטים החליטו להפסיק לשלוח את הקלטות בגלל הפיראטיות הרבה.וחזרו מהם לאחר מכן,אך אילצו כל גוף מפיץ לחתום על חוצה שבו הם מתחייבים לא להעביר את הקלטת לשום גורם אחר מלבדם.

בשנת 2004 הFBI חקר את חבר האקדמיה לאוסקר קרמיין קרידי אשר סולק מהאקדמיה לאחר שהתגלה שהוא שלח בניגוד לחוק מעל ל300 קלטות סקרינר לאדם באילינוי במשך כ5 שנים.

דוגמא לSCREENER(לחצו על התמונה לצפייה בגודל מלא):

 

DVDSCR

קיצור של DVD Screener.

אותו עקרון של הSCREENER מבחינת המטרות והייעוד רק שמקור הסרט הוא מדיסק DVD במקום קלטת VHS.

איכות הוידאו והסאונד לרוב יהיו מצויינים,למרות שקיימות גרסאות רבות עם וידאו וסאונד פחות איכותיים,

כמו כן לרוב תהיה הודעה כתובה על זכויות יוצרים שירוצו על גבי הסרט באופן קבוע או מדי פעם והסרט יכול לכלול מעברי תמונה מצבעוני לשחור לבן כל כמה זמן,בכדי להפריע לאנשים הפוגעים בזכויות היוצרים.

דוגמא לDVDSCR איכותי(לחצו על התמונה לצפייה בגודל מלא):

דוגמא לDVDSCR פחות איכותי:

 

 

R5

R5 הוא DVDSCR שמוצאו ברוסיה.לרוב איכותו תהיה של DVDRIP אך פס הקול הוחלף מרוסית לאנגלית.לכן פס הקול עלול להיות באיכויות משתנות עד לאיכות של צילום בקולנוע.

 

DVDRip

עותק מדיסק הDVD המקורי.קיימות שיטות רבות ליצירת DVDRIP משל עצמכם לגיבוי אישי חוקי של סרטים חוקיים שברשותכם.

איכות הוידאו והסאונד מעולים.

סרט עם סאונד רגיל יהיה בדיסק אחד בד"כ כאשר סרט עם סאונד AC3(ע"ע) יכנס בד"כ בשני דיסקים

דוגמא(לחצו על התמונה לצפייה בגודל מלא):

 

HDRip

HDRip הוא המרה ממקור HD(ע"ע) על מנת להגיע לאיכות הגבוהה משל DVDRIP(ע"ע).

רזולוציות התחלתיות של HDRIP מתחילות ב768X4xx בעוד הרזולוציה המקסימלית של DVDRIP היא 720X576.

לרוב הסאונד יהיה סראונד AC3(ע"ע).

דוגמא לHDRip(לחצו על התמונה לצפייה בגודל מלא):

 

TvRip

הקלטות למחשב ישירות מממיר לווין\כבלים בעזרת כרטיס טלוויזיה.

האיכות תלויה באיכות כרטיס הלכידה,בעבר הייתה נמוכה יותר אך מאז כניסת השידורים הדיגיטלים,קיימים ריפים של HTDVRIP שהוקלטו משידורי HTDV(ע"ע)האיכותיים,הקרובים מאוד באיכותם לDVDRip.כמו כן קיימת שיטה בשם DSR שהיא קיצור של Digital Satlite Recording,כלומר,הקלטת לווין דיגיטלית,בד"כ יהיה ב"מסך מלא",בד"כ איכות נמוכה יותר משל HDTVRIP.

דוגמא לHDTVRIP(לחצו על התמונה לצפייה בגודל מלא):

דוגמא לTVRIP(לחצו על התמונה לצפייה בגודל מלא):

דוגמא לDSR איכותי(לחצו על התמונה לצפייה בגודל מלא):

דוגמא לDSR פחות איכותי(לחצו על התמונה לצפייה בגודל מלא):

 

VHSRip

הקלטה מקלטת VHS סופית.איכות טובה יותר משל SCREENER(כי מדובר בקלטת סופית),אך איכות הוידאו והסאונד לרוב נמוכים.

בשיטה זו ניתן לגבות סרטים מאוסף קלטות ישנים ונדירים לפורמט דיגיטלי.

דוגמא(לחצו על התמונה לצפייה בגודל מלא):

 

Wp

קיצור של Work Print.

הWork Print הוא עותק של הסרט שבו משתמשים עורכי הסרטים בזמן העריכה,לרוב הוידאו כולל סצינות לא שלמות,וסאונד לא איכותי,חלש או לא קיים שיוחלף אחר בסאונד מתוקן וערוך לקראת סיום העריכה.סרטים אלו יכולים לכלול סימונים על הרצפה לשחקנים,כמו כן הם יכולים לכלול "נקודות ציון" שעליהם יולבשו אח"כ אפקטים ממוחשבים.בעבר ביצוע הWork Print בוצע בשיטה דומה לTC(ע"ע),שבו הסרט המקורי צולם ע"י מכשיר מיוחד,עבר את כל העריכה והודבק מחדש במקום הסרט המקורי.

כיום הסרטים נסרקים בצורה דיגיטלית למחשב שבו מתבצעת כל העריכה.

איכות סרט זה יכולה לנוע מבינוני לגבוהה,הכל תלוי בחומר הגלם וכיצד בוצעה ההקלטה.בסרט מולבשים מספרים המציינים נקודות זמן לייעול העריכה..

גם סרטים אלו לרוב הם לא חוקיים מכיוון שלרוב מדובר בחומר גלם של מוצר לא מוגמר.

דוגמאות(לחצו על התמונה לצפייה בגודל מלא):

LDRip

קיצור של Laser Disc Rip.

הLaser Disc,למי שלא יודע, היה פורמט להפצת סרטים על תקליטורים,בדומה לDVD,אך התקליטורים היו גדולים כמעט כמו תקליט וויניל של מוזיקה.

הלייזר דיסק היה הרבה יותר איכותי מקלטות הVHS שהיו באותה תקופה ואפשר מלבד תמונה חדה יותר,גם סאונד דולבי דיגיטל,אך דבר זה הצריך התאמה מיוחדת למכשיר הלייזר דיסק.

החסרונות של המדיה היו הגודל הרב,והמשקל שהקשו על שמירה על המדיה מפני פגיעות ולמרות שהדיסק היה גדול מאוד הוא הכיל בין 30 ל60 דקות וידאו בלבד בכל צד ולכן היה צורך להפוך את הסרט באמצע.

כמובן שאח"כ הגיע טכנולוגיית הDVD שהפכה את הלייזר דיסק למיושן.

אנשים רבים עדיין מעדיפים את הוידאו האנלוגי של הלייזר דיסק על פני הדיגיטלי של הDVD.

וגם היום ניתן להשיג סרטים בחנויות יד שניה.

הLDRip הוא גיבוי שהוקלט למחשב והומר לפורמט דיגיטלי לשם גיבוי.

איכות הLDRIP יכולה לנוע מטובה לטובה מאוד.בד"כ יהיה מדובר בגרסאות נדירות של סרטים,כגון מלחמת הכוכבים המקורי(לפני שג'ורג' לוקאס שיפץ את הסרטים והוסיף אפקטים ממוחשבים בכדי להתאים לעידן הDVD,מאוד מומלץ למי שמתעניין איך זה היה במקור).

מכשיר הLaser Disc:

השוואה בין דיסק Laser Disc לבין דיסק DVD:

דוגמא לאיכות LDRip(לחצו על התמונה לצפייה בגודל מלא):

BDRIP\BRRIP

 

BDRIP - Blu-Ray Direct Rip - קריעה ישירה מבלו-ריי.

BRRIP - Blu-Ray Relese Rip - קריעה משיחרור קודם של בלו-ריי (לרוב MKV).

שני המקורות החדישים האלו משתמשים לרוב במקודד Xvid (לעיתים רחוקת ב-X264) מכיוון שמטרתם היא לאפשר את הצפייה האיכותית ביותר במכשיר DVD ביתי.

הרזולוציה היא לרוב 720X400-300. הביט-רייט כ-2500 kb/s. הסרטים שוקלים לרוב 2-3 ג'יגה.

למרות שתיאורטית BDRIP הוא ברמה גבוהה יותר, בפועל אין הבדל ממשי בין שני המקורות.